מה ההבדל בין מסקנות לתבנות?

מה ההבדל בין CONCLUSIONS ל- INSIGHTS?
לכאורה שניהם נובעים מניתוחי נתונים. בעבר היו משתמשים יותר במושגים של מסקנות והחלטות, בשנים האחרונות מדגישים את התבנות. למה? להלן התשובה מנקודת המבט של המודל שפיתחתי - GT (כל המעונין מוזמן להגיב). ובכן, תבנות הן מסקנות מוכללות*, שהורחבו מעבר למקרים (או למדגם) שעל בסיסם הן הופקו. מעצם הגדרה זו נובע, שהן לא לגמרי מוחלטות, שעדיין חייבים לאשש אותן, וחשיבותן בכך שהן מכוונות וממקדות את המשך הלימוד והפקת עוד מסקנות.
*מסקנות הן המלצות קונקרטיות לצורכי החלטות. תמיד יש מקום להיררכיה של מושגים. התבנות מוגדרות אם כך כמושג כולל מעל המושג מסקנות.
לדוגמא, מסקנה שאומרת "יעיל יותר ליצר את פריט A אחרי פריט B", ומעליה התבנה "יעיל להוציא פקודות עבודה משותפות לפריטים מאותן קבוצות-דמיון". התבנה מסבירה שאותו נימוק של דמיון בייצור שמקל על המעבר בין שני . צרים A ו-B, הוא נימוק תקף למשפחות שלמות של פריטים, ואפשר להרחיב את המסקנה לכולן גם בלי ניתוחים ומבחנים מיגעים.
מבנה היררכי במושגים מאפשר לעלות עוד מדרגה ולבצע פעולות לוגיות! כגון:
(א) האפשרות לשער את קיומן של מסקנות חסרות, לפי חלקים שעוד לא הוסברו במרחב ההגדרה של תבנות. אפרש את זה. בדוגמא דלעיל, מרחב ההגדרה של פריטים כולל פריטים קנויים וחומרי גלם שלא דובר בהם בניתוח הנתונים. ההכללה מאפשרת להגיע למסקנות נוספות בדבר יעילות הטיפול בקבוצות-דמיון בהזמנות שמתיחסות לא רק מהייצור, אלא גם לפריטי רכש ומיקור-חוץ (אם כי, כמובן, הדמיון בהן יוגדר אחרת).
(ב) האפשרות לברר את העקביות בין תבנות שונות, ולהמציא כתוצאה מכך תבנות חדשות - זאת בלי לעבור ניתוח נתונים מייסר תבנה חדשה כזו יכולה להיות, נניח, קבוצת פריטים שאינם דומים והמשותף היחיד שלהם הוא מחיר ודחיפות גבוהים.